רבנים, יושבי/ות ראש, רכזי/ות קהילה, חברי קהילה, עובדים ומתנדבים שלום רב,
שלום רב,
פעילות קרן בכבוד בקרב הפליטים מדרפור ומאזורים אחרים באפריקה
מזה שנה עובדת קרן בכבוד עם הפליטים מדרפור שבסודאן וממדינות אפריקניות אחרות. הודות לסיוע ולתרומות המתקבלות מחברי קהילה אנו מצליחים להרחיב את הפעילות ולהקל על מצב הפליטים.
במכתב זה צירפנו דבר תורה בנושא וכן עדכון על מצב הפליטים. כמו כן אנו פורשים בפניכם את פעילויות הסיוע ופונים אליכם בבקשה לקחת חלק בסיוע על ידי הפצת המכתב בקרב חברי הקהילה (בדואר אלקטרוני ובכל דרך הנוחה לכם), לצד תליית הפוסטר שנשלח אליכם.
פעולות סיוע – קרן בכבוד:
· קמפיין בחג שבועות במטרה לעודד את מודעות חברי הקהילה למצבם הקשה של פליטי דרפור ולאסוף תרומות שיאפשרו מתן סיוע נוסף לפליטים.
· סיוע שוטף בשלושה תחומים: מימון ביטוח רפואי עבור קטינים; מימון הסעות של מתנדבים מטעם מוקד הסיוע לעובדים זרים לבתי הכלא שבהם שוהים פליטים; מימון כרטיסי חיוג לעצורים על מנת שיוכלו להיות בקשר עם בני משפחותיהם.
· סיוע מיוחד: בחודש יולי פונו 43 פליטים (מהם 21 ילדים) מבאר לשבע לגן הוורדים בירושלים. קרן בכבוד גייסה חברי קהילות והעבירה לפליטים במקום מזון יבש, חיתולים, בגדים, צעצועים ומוצרים חיוניים אחרים.
· סיוע למשפחה מארחת בקדש ברנע בציוד, מזון וצעצועים; ביקור אצל הפליטים.
· חלוקת מזון, חומרי ניקוי והיגיינה על ידי חברי המכינה לעשרות פליטים השוהים בשני מתחמים בתל אביב בתנאי היגיינה וצפיפות נוראיים.
הפליטים מאפריקה: רקע ונתונים
ההערכות הן כי במדינת ישראל נמצאים כיום כ-2000 פליטים מאפריקה, מהם למעלה מ-400 ילדים. כל הפליטים נכנסו לישראל על ידי חציית הגבול עם מצרים. רוב הפליטים הגיעו מסודאן, שם מתנהלת מזה שנים מלחמת אזרחים, ובעיקר מחבל דרפור שבסודאן, שם מתרחש רצח עם נוראי. פליטים אחרים הגיעו ממדינות אפריקניות אחרות, בהן אריתריאה, קונגו, חוף השנהב, ליבריה, סומליה וניגריה. רבים מן הפליטים הם מבקשי מקלט, הטוענים כי אם יגורשו, תישקף סכנה לחייהם או לשלומם הגופני.
הפליטים מסודאן. כ-1,000 פליטים מסודאן נמצאים כיום בישראל. רובם ניצולים מן הטבח בדרפור ומקצתם נוצרים מדרום סודאן שנרדפו ועונו על ידי הרשויות בסודאן. למרות שכל הפליטים – גברים, נשים וילדים – הסגירו עצמם מייד עם חציית הגבול עם מצרים וביקשו לזכות בישראל למקלט מדיני, הגברים נעצרו ונשלחו לכלא, ורבים מהם שהו בכלא בתנאים קשים לתקופות זמן ארוכות מבלי שהובאו בפני שופט, משום שהם נחשבו מסתננים ממדינת אויב. חלק מן הפליטים שוחררו לחלופות משמורת והם שוהים כיום בקיבוצים, במושבים ובבתי מלון באילת. אף שתנועתם מוגבלת, הם עובדים וזוכים למקום מגורים הולם, על פי רוב יחד עם משפחותיהם. הנשים הסודאניות בארץ, שחלקן הגיעו בגפן אך רובן עם ילדיהם ועם בני זוגם (שחלקם עדיין מוחזקים בכלא), שוהות במעון לנשים בעוספייה ובמלונות באילת.
שחרורם של הפליטים הכלואים התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין מוקד הסיוע לעובדים זרים והתוכנית לזכויות פליטים בקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב, אשר עתרו שוב ושוב לבתי המשפט בעניינם. ארגונים אלה ממשיכים בפעילותם לקידום שחרורם של שאר הפליטים הכלואים. מוקד הסיוע לעובדים זרים מפעיל מערך של מתנדבים, המטפלים הן בבעיותיהם של הפליטים הכלואים, במאמץ להביא לשיפור תנאי הכליאה שלהם, והן בסיוע לתהליך היקלטותם של הפליטים ששוחררו מן הכלא לחלופות משמורת. קרן בכבוד מסייעת למוקד הסיוע לעובדים זרים בפעילותו בקרב הפליטים מסודאן.
נתונים מספריים על פליטים בישראל, רובם סודאנים מחבל דרפור, השוהים בישראל:
· כ-450 פליטים אשר הגיעו בחודשיים האחרונים ונמצאים במחנה ליד קציעות, ובהם 131 נשים וילדים.
· כ-700/800 פליטים הנמצאים באילת ועובדים במלונות (ובהם 120 ילדים).
· כ-80 תלמידים (בגילאי 14-4) ממוצא סודאני השתלבו מראשית ספטמבר במערכת החינוך באילת, בחבל אילות ובערד.
· כ-70 סודאנים השוהים בקיבוצים ברחבי הארץ (על פי דיווח מוקד הסיוע לעובדים זרים, מצבם בכי טוב לאחר שקיבלו תרומה גדולה).
עתירה של ארגוני זכויות אזרח כנגד נוהל "החזרה חמה". ביום 1.7.2007 הודיעה לשכת ראש הממשלה על ה"פתרון" שנמצא לסוגיית מבקשי המקלט: גירוש כל הפליטים הנמלטים לישראל למצרים. מספר שבועות לאחר מכן הופעל נוהל "החזרה חמה", המתיר גירוש מיידי למצרים של מבקשי מקלט שאך הגיעו, ללא צווי גירוש, ובלי שאלו אושרו על ידי ערכאה שיפוטית. שישה ארגוני זכויות אדם, ובהם המרכז לפלורליזם יהודי, עתרו לבג"ץ ביום 28.8.2007 בדרישה לחדול לאלתר מגירושמבקשי מקלט למצרים לפי נוהל "החזרה חמה", העלול להעמיד את המגורשים בפני סכנת חייםומהווה הפרה של הדין הישראלי והבינלאומי
העתירה הוגשה בעקבותגירושם של 48 מבקשי מקלט למצרים על ידי צה"ל שבוע קודם לכן, כיממה לאחר שחצו את הגבול. רובם המוחלט היו אזרחי סודן וביניהם לפחות 18 ילדים,אשר לפי דיווחי האו"ם נעצרו כולם במצרים עם גירושם. גירושם התבצע בלי שהתאפשר לאישמהם להשמיע את טענותיו בפני הגורמים המוסמכים להורות על גירושם; בלי שהתאפשר לאישמהם לפנות אל נציבות האו"ם לפליטים לצורך הגשת בקשת מקלט בישראל; בלי שנבחנוטענותיהם בדבר הסכנה העשויה להישקף להם אם יגורשו; בלי שניתנה להם הזדמנות לפנותלארגוני זכויות אדם שיסייעו להם למצות את זכויותיהם; ובלי שנתקיימו התנאים הנדרשיםלהבטחת שלומם במצרים.
פליטים בדרום תל אביב. בחודשיים האחרונים הגיעו מאות פליטים לתל אביב, רובם גברים צעירים וחלקם משפחות עם ילדים. כ-300 גברים שוהים כיום במקלטים באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. הם חיים שם בתנאים שאינם מתאימים למגורי אדם, בצפיפות גבוהה ובתנאי היגיינה ירודים, ללא מזון וציוד לשינה ומבלי לקבל טיפול רפואי מתאים. הפליטים, שעברו בחודשים האחרונים ייסורים קשים וקיוו למצוא מפלט בישראל, אינם מוצאים מנוח ומקום שיקלוט ויסייע להם ואין הם יודעים מה יעלה בגורלם. תהליכי ההכרה במעמדם כפליטים מסובכים ואורכים זמן רב. ממשלת ישראל טרם גיבשה פתרון לבעייתם.
הסגרת פליטים על פי מסורת ישראל
הרב עו"ד גלעד קריב ואסף פינק
בספר דברים פרשת כי תצא נאמר: "לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג, טז-יז).
בפסוקים אלה מניח המקרא תשתית לצורת ההתנהגות שיש לנקוט עם אדם אשר ברח מעם אדוניו וביקש מקלט באחוזתם של בני ישראל. אונקלוס הגר מתרגם את צמד המילים המקראיות "אשר ינצל" למילה הארמית 'דישתזיב', דהיינו – אשר יבקש מקלט. המקרא בצוויו מוסר הנחיה בעלת ארבע פנים ביחס לנמלט:
1. לא להסגירו.
2. להושיב אותו עמנו בקרבנו.
3. לאפשר לפליט להתיישב "במקום אשר-יבחר באחד משעריך – בטוב לו".
4. לא להונות את הנמלט.
במרוצת הדורות, נתגלעה מחלוקת בשאלה האם מדבר הכתוב רק בעבד עברי אשר נמלט לאחוזתם של בני ישראל או שמא בכל עבד. הרוב המכריע של פרשני המקרא, בעלי המדרש ובעלי ההלכה פירשו את הציווי כחל על כל עבד הנמלט על נפשו. מדרש ההלכה 'סִפרֵי דברים' (פסקה רנט) מרחיב את ההנחיות המצוינות במקרא ומפרשן. בעל המדרש לומד על כללי התייחסות רבים כלפי עבד נמלט מכמעט כל מילה בפסוקים:
על המילים 'אשר-ינצל אליךמעםאדוניו',אומר בעל המדרש – לרבות גר תושב.
עמך ישב – ולא בעיר עצמו.
בקרבך – ולא בספר.
במקום אשר יבחר – במקום שפרנסתו יוצאה.
באחד שעריך – בשעריך ולא בירושלים כשהוא אומר באחד שעריך שלאיהא גולה מעיר לעיר.
בטוב לו – מנוה הרע לנוה היפה.
לא תוננו – זו הונית דברים.
האבן עזרא דן לא רק ביחס כלפי העבד הנמלט אלא מרחיב ומסביר מיהו אותו עבד. בהתייחסו למצוות איסור הסגרת העבד במקרא, הוא כותב: "מעם אדוניו, גם אם הוא איננו ישראל, כי הוא בא לכבוד השם הנקרא על ישראל. ואם העבד יסגירנו ישראל אל אדוניו, הנה זה חלול השם על כן לא תוננו."[1]
בפרשנותו לפסוקים אלו מדגיש האבן עזרא שני יסודות חשובים מאוד. היסוד הראשון הינו הפניה לבני ישראל לתת יחס מועדף לגרים ולפליטים בשל הזיכרון הקולקטיבי הטבוע בנו מאז היינו עם משועבד במצרים. הפליט, כיוצאי מצרים, חסר אף הוא כל כוח או זכויות, ושומה עלינו לסייע בידו. היסוד השני שמדגיש האבן עזרא הינו החובה המוסרית שיש לעם ישראל לסייע לאנשים החוסים בצילו משום ששם ישראל עליה.
כך גם הפליטים כיום, הנרדפים במדינותיהם, מבקשים חסות דווקא במדינת ישראל משום ששם ישראל עליה. דומה כי בדורנו מקבלים יסודות אלו משנה תוקף לנוכח קורותיו של העם היהודי בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת ואת סירובם הנפשע של מרבית מדינות העולם לקלוט את פליטי העם היהודי טרם השואה.
כמעין המשך לפרשנותו של האבן עזרא על איסור הסגרת העבד, קובע הרמב"ם – שימי בחרותו עברו עליו כפליט מארץ ספרד – בחיבורו "מורה נבוכים" (חלק ג, פרק לט) את הדברים הבאים בהתייחסו למצוות "לא תסגיר עבד":
ודברו לא תסגיר עבד אל אדֹניו: נוסף לרחמים שבזאת, יש במצוות אלה תועלת גדולה, והיא שנסגל לעצמנו מידה נעלה זאת, כלומר שנעניק חסות למי שמבקש לחסות בנו, נגן עליו ולא נמסור אותו למי שברח מלפניו. ולא די שתעניק חסות למי שמבקש לחסות בך, אלא מוטלת עליך חובה כלפיו לדאוג לצרכיו, להשפיע עליו רוב טוב, ולא להכאיב ללבו באף מלה. זה דברו יתעלה 'עִמך ישב בקרבך [במקום אשר יבחר] באחד שעריך, בטוב לו; לא תוננו'. דין זה נקבע באשר לַפָּחוּת שבבני-אדם, הנמוך ביותר בדרגה, והוא העבד. על אחת כמה וכמה אם אדם מכובד מבקש את חסותך, מה רב מה שמוטל עליך לעשׂות למענו!
הסגרת הפליט חזרה לאדוניו – מולדתו בה קיימת סכנה לחייו – מהווה לשיטת מסורת ישראל חילול שם שמים ופגיעה אנושה בדמותו הערכית והמוסרית של העם.
הערה:
[1] ר' אברהם בן מאיר בן עזרא (ראב"ע) נולד בשנת ד' אלפים תתמ"ט (1089) בתור הזהב של יהדות ספרד, בטולדה שבספרד ונפטר בשנת תקכ"ד (1164). היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ופילוסוף, מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים.
כדי לערוך את העמוד ישנן שתי אפשרויות:
1. לחץ על "ערוך במקום" וערוך את הטקסט עריכה מלאה הכוללת הוספת תמונות, שינוי הצבעים, הוספת קישורים, סרטונים ועוד באמצעות עורך דמוי "וורד" כרצונך. בסיום לחץ על "עדכן נתונים".
2. לחץ על "ערוך" לעריכה מלאה של תוכן העמוד בעורך המתקדם ובנוסף שינוי הגדרות העמוד כגון: הוספתו לתפריטים, הוספת מילות מפתח ועוד.
* לירידת שורה בודדת בעורך המתקדם, החזק את מקש ה - "SHIFT" ולחץ על "ENTER".
כדי לערוך את העמוד ישנן שתי אפשרויות:
1. לחץ על "ערוך במקום" וערוך את הטקסט עריכה מלאה הכוללת הוספת תמונות, שינוי הצבעים, הוספת קישורים, סרטונים ועוד באמצעות עורך דמוי "וורד" כרצונך. בסיום לחץ על "עדכן נתונים".
2. לחץ על "ערוך" לעריכה מלאה של תוכן העמוד בעורך המתקדם ובנוסף שינוי הגדרות העמוד כגון: הוספתו לתפריטים, הוספת מילות מפתח ועוד.
* לירידת שורה בודדת בעורך המתקדם, החזק את מקש ה - "SHIFT" ולחץ על "ENTER".
