לפני שבוע ציינתי את הצורך לבחור את המאבקים שלמענם אנו מוכנים לתרום ולהתאמץ. כשם שבמוצאי שבת אנו מריחים את עשבי ומיני בשמים כדי לשמור את הזיכרון היפה של עונג השבת, כך גם עלינו לשמור בזיכרון את התודעה שרכשנו מחדש בתחילת השנה החדשה. הפעם נעסוק במצוות התוכחה כביקורת בונה. הרי ביום כיפור למדנו את חשיבות הבקשה לבקש סליחה אך גם לסלוח לאחרים. אומרים שאם אדם לא מוכן לסלוח לנו אחרי שביקשנו שלוש פעמים, איננומחויבים יותר לדרוש את סליחת אותו אדם. לעומת זאת, אין אנו רשאים לוותר על ביקורת בונה אלא אם נהיה מאוימים באופן פיסי על ידי אותו אדם שאנו רואים לנכון לבקר.
בתורה כתוב בפרשת "קדושים, ספר ויקרא:(יט: יז)"לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא." הכוונה היא לגשת לאדם שעשה משהו לא נכון/רע או שמפריע לנו. תשימו לב שתנאי להעברת ביקורת יהיה מבוסס על רצון לשמור על יחסים טובים עם אותו אדם, ולא לכסח אותו! בטווח הארוך תוכחה נכונה תוביל לקשר טוב יותר. במשלי ט:ח כתוב "אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ."
מצוות התוכחה קשורה גם לאחריותנו לתקן את העולם. היום הוא היום הבין-לאומי לניקיון העולם, ובו בזמן שאני כותבת את מילים אלה, יש מתנדבים שמנקים את חופי הים כאן בארץ. אני זוכרת יום אחד בהיר ברמלה, כשעברה לידי אישה מטופחת דוחפת עגלת תינוקות. כשראיתי אותה זורקת למדרכה את שקית ה"במבה" הריקה הערתי לה על כך. היא רק כעסה עלי . אולי היא הבחינה בכעס שלי. כנראה שיש מיומנות לשיטת התוכחה!
אני מביאה כאן מספר הצעות מהרב רות זון, רבה רפורמית בלוס אנג'לס (מקרב מאמר “Truth or Consequences” מסתיו 2007 בבטאון התנועה הרפורמית Reform Judaism). אולי נצליח ללמוד את אומנות התוכחה, כך שנביא לשינויים טובים בעולמנו.
1. לבדוק את עצמנו קודם. האם אנו אחראים באופן חלקי למעשים של האדם שאנו רוצים לבקר? (ולא תשא עליו חטא)
2. לבדוק בתוכנו מה מקור הכעס ולנסות להסיר אותו פן זה "ירעיל" את התוכחה.
3. לדבר בצורה רגועה ובעדינות.
4. אין להביך את האדם. חשוב להעביר תוכחה באופן פרטי.
5. לחזק ולאשרר את חיבתך ו/או כבודך לאדם יחד עם דאגתך למצב.
6. אין לדבר בטון של צדיק בעינינו.
7. תמיד חשוב לברר את המצב לפני התוכחה. אולי הערכת המצב שלנו לקויה מחוסר ידע או אי-הבנה. אם כן צדקנו, יש עדיין מקום להביע את העלבון או הכעס.
8. להסביר את דאגותינו ממקומנו האישי, ואיך התנהגות האחר משפיעה עלינו. למשל, עדיף להגיד שמפריע לנו או כואב לנו כש... במקום לתקוף את השני. "זה מבאס אותי כשאתה מבטל את פגישתנו ברגע האחרון" עדיף מאשר לשאול "למה אתה תמיד מבטל ברגע האחרון".
9. כשרלוונטי, אפשר להודות בכך שגם אנו עשינו אותו דבר בעבר או משהו דומה.
10.לבדוק את עצמנו בזמן התוכחה כדי לשפר את סיכוינו להישמע.
לא קל לתת או לקבל תוכחה, אבל זה לא נותן לנו תירוץ להתעלם ממנה. אולי נהיה רגישים יותר כלפי האחר כשנזכור רגעים שקיבלנו תוכחה. אם נרשה לעצמנו את הזמן, הסבלנות,והמאמץ, נוכל לעשות "paradigm shift" במקרים רבים ובמקרים מסוימים נדגים חסד והבנה. במקרים שהתוכחה במקום, נדע שהיינו אחראים לעצמנו ולאחרים, בתקווה לשפר את העולם—הפיסי, הרוחני והחברתי.
