**(תיכנסו לפייסבוק ועשו "לייק")

קולות במדבר: תפקידים מתעוררים של נשות דת ישראליות

כותרת זאת היא תרגום (שלי) לספר חדש:

Voices in the Wilderness:  Emerging Roles of Israeli Clergywomen
Edited by Jonathan L. Priedmann and Meeka Simerly, Gaon Books, 2015

היה לי הכבוד לקבל "קול קורא" מהעורכים להשתתף בספר וכך עשיתי. יש סיפורים של ארבע רבות וחמש חזניות. המבוא, שנכתב על ידי יונתן פרידמן נקרא Your Voice is Sweet ולפי הבנתי הכוונה היא לקול "ערב".

בברכות התורה, על המצווה לעסוק בדברי תורה, כתוב "והערב-נא ה' אלוהינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל...." . שדברי תורה יהיו ערבים בפינו, שיהיו מתוקים, נעימים....מהשורש ע-ר-ב. במילון החדש של אבן שושן ההגדרה היא: נעם, היה רצוי וטוב. "הערב" בהפעיל: גרם שיהיה נעים ורצוי, כמו בבכרה בתפילת שחרית.  הקשר למוסיקה וקול נמצא אצל בן סירא: "חליל ונבל יעריבו שיר" (מ:כה)

מהסברים אלה אפשר להבין שקול האישה יכול להנעים אותנו, להעריב אותנו. אך לצערנו, תגובת רבנים מסוימים בני זמננו היא שלילית. זכור לנו שהרב יונה מצגר, הרב הראשי האשכנזי, אסר על חיילים אורתודוקסים לשמוע קול אישה בשירה באירועי צה"ל. ה"ערב" הפך ל"ערווה", לדבר של חרפה וגנאי,  ו"ערוות דבר" שפירושו פגם,  פסול, כיעור.

בתלמוד, מסכת ברכות כד, עמוד א', בא הביטוי "קול באישה—ערווה". הכוונה היא של קולה של אישה, בדיבור או בזמרה, עלול להסיח את דעתו של אדם כשהוא קורא "שמע ישראל" ולפיכך הריהו אסור כערווה. מקביעה זאת יצאה ההמלצה: דיבור של גנאי על קולניות של האישה הצעקנית". ברור שלא היה מקום בבית הכנסת לקול אישה.

רבי שמואל, עמורא מהמאה השלישית (220 לספירה בערך) פחד שקול האישה יפתה את הגבר וציטט משיר השירים ב:יד " יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה." בשינוי מ"ערב" ל"ערווה", הוא הפך פסוק רומנטי ומעורר השראה ל אזהרה חמורה.

הקיצוניים החליטו שאין לשמוע קול אישה בתפילה או בשירה דתית, ובימים שלנו, כפי שצויין קודם, אין לשמוע אישה שרה בכלל.

קול אישה הוא חלק ממנהגים המצמצמים את תפקיד האישה, ומכך חל איסור על נשים ברבנות. חלק מהמנהגים קשור לזמן, כדי "להתחשב באישה". יצא מזה שנשים פטורות ממצוות "עשה שהזמן גרמן." כך שאישה לא חייבת להיות בתפילה כי היא צריכה לטפל בילדים.

בארה"ב כבר ברור שיהודים יכולים לבחור את דרכם ביהדות, אך בארץ המצב שונה. לא פלא שמתוך חמש חזניות, רק אחת עובדת בישראל, והיא אחראית על תכנית הלימוד בהיברו יוניון קולג'. רק עכשיו יש נסיון להכשיר חזנים וחזניות שיעבדו בישראל.

מפני שרוב אזרחי ישראל רואים את הממסד האורתודוקסי כשולט בדברי דת בארץ וקשה להם אפילו לדמיין נשים בתפקידים שעד כה שייכים רק לגברים. לכן קולותינו יוצאים כביכול מן המדבר ומתמודדות עם דעות קדומות ועם הנורמה החברתית הקיימת.

הקולות נשמעים וצועקים תקווה וקבלת במעגל הגדל ומתחזק. כל אחת מאיתנו ממשיכה במסע אישי וקבוצתי. לאט לאט נפתח דלתות וחלונות בחברה הישראלית, ונוכל להשיב בחיוב שאכן אפשרי לעשות שינוי, ושכן,שווה המאמץ.
 

משולחנה של הרב מירי

12.01.15

קהילת ברכת שלום מרכינה ראשה בצער וכאב  על רצח חפים מפשע בפיגועים בצרפת.