בפרשה הקודמת, וארא, המכות מתחילות נגד פרעה ועמו.

שמות ו:ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.  ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי.  ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.  ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.  ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.  ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.  {פ}
י וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יא בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ.

אחרי שבע מכות, לב פרעה כבר לא מסוגל להתרכך ולכן הוא בעצם מזמין עוד שלוש מכות: ארבה, חושך ומכת בכורות. החושך נראה מעבר למשהו פיסי, כי כנראה לא עלה על דעתם למצוא מקור אחר של אור, להדליק נר או מדורה. בשמות רבא יד:ב המדרש מקשר את החושך למשהו קדום יותר, לפני הבריאה, לפי "ויהי אור". נרות השבת מביאים רמז לעולם הבא, לעולם נאור, שבו אנשים מביעים אכפתיות ודאגה תוך חסד וצדק. החושך רומז על הגאי חינום, עם העונש שמחכה לאלה שלא מסוגלים לראות את כאב השכן או להכיר בכבוד הזולת.

לכן אולי החושף היה פסיכולוגי או רוחני, דבר שלא מאפשר קבלת החלטות או מעשים. כשאדם מסוגל לראות ולהכיר באחרים, החושך נסוג לאחור.

בזמן מכת החושך, בני ישראל לא ניצלו את חולשת המצרים ולא גנבו מהם.  אולי בני ישראל, עדיין בתוך העבדות שלהם, התחילו לרכוש מחדש מידות שיצביעו על המצוות בין אדם לחברו.

גם בימים מודרניים, עלינו לדאוג להיות אנשים נאורים שיביאו אור לסביבה. הפיתוי להישקע לתוך חושך של בורות, של חוסר רגישות, בא בגדר של מכה. לפעמים אנו לא רואים, אפילו באור יום, מה שקורה מסביב. לפעמים אנו מעדיפים להשאיר את הראש בחול, כדי לא להתמודד עם מצבים ערכיים קשים.

אם כל מה שאומרים באופן שלישי על פייסבוק, אני רואה הזדמנות לרואת את הפנים של אחרים, ולעזור, לפעמים רק במקש אחד או שניים על המחשב. אתמול חתמתני על עצומה  לנסות לעצור את המעגל המתמיד של סירוב לתת  היתר בניין לפלסטינים, שגורם לבניה בתלי חוקית שמוביל להריסה. אני הרגשתי שלא יכולתי לשבת במעגל החושך הנעים שלי אלא לצאת קצת החוצה ולראות את המציאות מסביב.

על כל אחד מאיתנו להבין שהחושך הוא לא רק העדר של השמש או החשמל, אלא משהו פנימי.

בעוד כחודש נקרא פרשת תרומה. זאת הזדמנות להכיר באלה בקהילה התורמים מזמנן אם לא מכספם למען הגברת האור. אני מזמינה אתכם לכתוב לי ולספר לי על התרומה שלכם לחברה. כשנגיע לפרשת תרומה, אשמח להכיר ולתת הוקרה לכל אלה הטורחים למען תיקון העולם. תכתבו, אל תתביישו.

שבת שלום ומבורך.

פרשת השבוע

פרשת בא, ספר שמות, י:א-יג:טז