איגרת שבועית

 

תודה לכל המשתתפות בסדר הנשים הנפלא שהתקיים אתמול.
תודה לאורלי ארז- לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה על נוכחותך ותרומתה הרבה .
תודה למירב משולם- לוי על הליווי המוסיקלי והקסם.

ותודה לציפי קרייזלמן שלנו שמצליחה לעניין ולרגש אותנו כל שנה מחדש.

לרב מירי, נסיעה טובה להונג קונג, סעי בשלום ושובי בשלום.

לשנה הבאה בבית הכנסת החדש ...

אך טרם סיימנו את איסוף התרומות . ניתן להעביר המחאות אלי , מזומן או ישירותלעריכת טקסט

משולחנה של הרב מירי 31.3.14

לעת זקנה: הצורך להתכונן

לפני שבוע, קראנו פרשת "תזריע". בין היתר, מתוארים כל מיני מצבים של חולי שניתן לראות ולזהות. ברגע שהבחינו במצב כאלה, היו צריכים לדווח לכהן. הוא היה מחליט אם האדם היה טמא או טהור, האם להוציא אותו זמנית מן המחנה עד להחלמה. הקהילה, בני ישראל, חיכתה לאותו אדם להצטרף חזרה לפני שהמשיכו במסע המדברי.

הרב אהרון פנקן, נשיא היברו יוניון קולג', בית הספר לרבנות של התנועה הרפורמית, כתב שהייתה בידי הכהן רשימת תיוג (צ'קליסט) וכך הוא היה בודק ומחליט מה לעשות.
באותו שבוע, הייתה שיחה עם עמוס גיל מעמותה התומכת בזקנים ומשפחותיהם, לעזור להם להתארגן לקראת הזקנה. הוא הזכיר את הרעיון של רשימת התיוג והציע שכשאדם מגיע לגיל שבעים, וילדיו סביבות הגיל ארבעים, שצריכים לבדוק את הרשימה ולהתחיל לעשות את הדרוש.
הרבה מאיתנו מוצאים את עצמנו במצב של "כיבוי שריפות". עולה מצב מסוים ומטפלים בו. אולי שומעים סיפור ממישהו אחר ורואים "נורה אדומה" הדוחפת אותם לפעול. בדרך כלל זה לא מסודר ולא מאורגן ולעיתים קרובות, מפספסים הרבה דברים, על אף הרצון הטוב.

השבוע אנו קוראים "מצורע" על נגע אצל איש ונגע בבית. שוב לכהן יש תפקיד חשוב: ללוות את האדם החולה, לתקן את קירות הבית המלאים בעובש ובפטריות. המעניין הוא שאם אדם יוצא מן המחנה, לזמן מה, הכהן יוצא כדי לבדוק מה קורה, וכפי שאוזכר קודם, המחנה מחכה לשובו לפני שממשיכים. כך לא עוזבים אדם שרגיש שהוא הוגלה והוחרם. הכהן לא מחליף את הרופא אך ברגע שהאדם מחלים הוא דואג להכניס אותו חזרה למאהל.

בימינו אנו, אנו מבינים שהמזדקן לא חוזר לצעירותו, אך יש הרבה מצבים שבהם האדם מחלים ומשתפר בבריאות הפיסית, הנפשית והרגשית אפילו אם הוא לא יכול לחזור למצב הקוגניטיבי הקודם.  החשוב הוא שיהיו אנשים אכפתיים שילוו את האדם, שימצאו את הרופאים ואנשי מקצוע אחרים שיטפלו בזקן במסירות. אין להשליך את הזקן מהחברה או מהמשפחה אלה להתאים את התנאים כך שהזקן יהווה רגעי שמחה, ירגיש בנוח ככל האפשר וירגיש חום ואהבה.
אולי הגיע הזמן לחלק מאיתנו להכין את רשימת התיוג בעצמנו, כל עוד אנו מתפקדים, בלי להשאיר לילדינו לעשות זאת. ואם לא הספקנו, שילדנו ידעו מה לעשות, כשם שאנו חייבים לברר מא' עד ת' את הדברים החשובים בחיי הקשישים שבחיינו.
כמו שאמרו חכמים, אין להוציא שם רע (כפי שחכמים היו מבינים את "מצורע") לא במילים ולא במעשים—להפך, שמצא את החמלה הדרושה לטפל ביקירנו בעת זקנה.
כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסטלחץ כאן לעריכת טקסט

אירועים קרבים

יום שישי 4.4.14 ד'  ניסן  18:00
 קבלת שבת בהנחיית אנדי רזניקל